על  השיר

 

 

 

השיר מבוסס על פסוקים מספר תהילים. הלחן המוכָּר כיום הושמע לראשונה בפסטיבל הזמר החסידי. מאז הוא הפך לשיר שמרבים לשיר אותו בקבלות שבת ובאירועי תרבות. בין מבצעיו הרבים גם חווה אלברשטיין ושולי נתן.

משורר תהילים מתאר בפסוקים אלה את דמותו של אדם הרוצה לחיות חיים טובים. הפסוקים מלמדים אותנו כיצד ראוי לנהוג.

השיר בנוי במתכונת של שאלה ותשובה.

השיר פותח בשאלה:

 

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים,

אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב?

במילים אחרות: מי הוא האיש הרוצה בחיים טובים ורוצה לראות טוב בחייו. מה צריך לעשות אדם שרוצה לחיות חיים טובים.

התשובה מחולקת למשפטי 'עֲשֵׂה' ולמשפטי 'אל תַעֲשֶׂה'.

 

מה לא לעשות, ממה להתרחק:

נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע  

וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.

סוּר מֵרָע 

 

במילים אחרות:

שמור על לשונך, אל תדבר מילים רעות. 

שמור על שפתיך, אל תדבר דברי שקר.

התרחק מדברים וממעשים רעים.

 

ומה כן לעשות:

עֲשֵׂה טוֹב.

בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.

 

במילים אחרות:

עשה דברים טובים.

חפש את השלום והתאמץ כדי להשיג אותו.

 

מעניין לציין כי השאלה מנוסחת בגוף שלישי, כשאלה כללית:

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים 

אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב?

לעומת זאת: התשובה, ההנחיות להתנהגות נאותה - מנוסחות בגוף שני, בצורה ישירה ואישית לכל אחד מאיתנו, בצורת ציווי בגוף שני: נְצֹר, סוּר, עֲשֵׂה, בַּקֵּשׁ, רְדֹֹף.

 

נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע 

וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.

סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב.  

בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.

משורר ספר תהילים מצביע על דיבורים שיש להימנע מהם (לשון הרע ודברי מרמה), ועל מעשים שיש להימנע מהם (סור מרע) או לחתור לקראתם (עֲשִׂייַת טוב, שלום).

 

השלום והצדק

מעניינת במיוחד השורה: בקש שלום ורודפהו. המשמעות: זה לא מספיק להגיד "אנחנו רוצים שלום... אנחנו שואפים לשלום... כולנו רוצים שלום".

 

כדי להשיג שלום צריך לרדוף אחריו – לעשות הכול ולהתאמץ כדי להשיג אותו.

 

גם בנושא חשוב אחר, בנושא הצדק, אומר המקרא דבר דומה: צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף (דברים פרק ט"ז פסוק כ'). המשמעות: זה לא מספיק להכריז 'אני רוצה צדק', 'אני בעד צדק'.

 

אם רוצים שיהיה צדק צריך להתאמץ כדי להשיג אותו ולהילחם בכל מה שאינו צודק.

00:00 / 02:55
00:00 / 00:52