מילות השיר

 

מילות ההמנון

 

הטקסט של ההמנון הוא למעשה משפט אחד! משפט בן 28 מילים. אם תרצו - כח (כוח) בגימטריה.

מבחינה תחבירית השיר הוא משפט תנאי שאומר: אם... - אז.... רק אם מתקיים התנאי – יתקיים הדבר. החלק הראשון של משפט התנאי מתחיל בביטוי תנאי שהוא גם ביטוי זמן: כל עוד.... והחלק השני מתחיל בביטוי זמן: עוד לא...: כל זמן שהיהודים חולמים על ארץ ישראל  - עוד יש תקווה להיות עם חופשי בציון.

 

וכמו שההיסטוריה מלמדת – התנאי התקיים והמדינה היא עובדה קיימת.

 

השיר נכתב בהטעמה האשכנזית, שנהגה בעברית באותה תקופה. היא שונה מההטעמה הספרדית שהיא המקובלת בעברית הישראלית. שרים אותו עד היום בהברה האשכנזית: כל עוד בלבב... נפש יהודי...להיות עם חופשי... בהטעמה הספרדית היינו שרים: כל עוד בלבב נפש יהודי הומייה ולפאתי מזרח עין לציון צופייה – עוד לא אבדה תקוותנו, התקווה בת שנות אלפיים, להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים.

 

השורה: "עוד לא אבדה תקוותנו" היא מענה לפסוק בחזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל:

 

"וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ"

על מילות השיר   

 

 

כָּל עוֹד – כל זמן ש... אם...

 

לֵבָב – לב. שם העצם ביחיד הוא לב, ובשירה גם: לֵבָב. ברבים: לְבָבוֹת. בסמיכות רבים: לִבְבוֹת-. בנטייה: בְּלִבִּי, בִּלְבָבִי... בְּלִיבּוֹתֵינוּ, בִּלְבָבוֹתֵינוּ...

 

פְּנִימָה – בפנים, בתוך. ה-ה"א המופיעה בסוף המילה היא ה"א המגמה – היא מראה כיוון. היא קיימת במילים נוספות בעברית: חוזרים הביתה – אל הבית, עולים ארצה – אל הארץ, פונים ימינה, שמאלה, הצידה, קדימה, אחורה, עולים למעלה, יורדים למטה, יוצאים החוצה, נכנסים פנימה, נוסעים צפונה, דרומה, מזרחה, מערבה... בעברית הקדומה: ירושלימה – אל ירושלים, בדרך אפרתה.

 

נֶפֶש – נשמה. הנשמה נמצאת בתוך הגוף. וגם: כך סופרים בני אדם: באיצטדיון היו כעשרת אלפים נפש. רבים: נְפָשוֹת. אנחנו אומרים: נפש בריאה בגוף בריא. 

 

הוֹמִייָה  - הוֹמָה, מתרגשת, רוצה, מקווה. השורש: ה.מ.ה. שם הפועל: לַהֲמוֹת. זה השורש של המילה המון – הרבה וגם הרבה מאוד אנשים. היונים הומות, משמיעות קולות: המ...המ...

בעברית המודרנית אנחנו אומרים: בּוֹכָה, הוֹמָה, צוֹפָה. בשירה משתמשים בצורה הארוכה יותר, הקיימת גם היא בעברית: בּוֹכִייָה, הוֹמִייָה, צוֹפִייָה.

 

פַּאֲתֵי –  פֵּאָה היא קצה, פינה, צד. פַּאֲתֵי היא צורת נסמך רבים. לְפַאֲתֵי מזרח – לצד מזרח.

 

מִזְרָח – צד מזרח. שם זורחת השמש. היהודים מכוונים את התפילה לכיוון ירושלים, לצד מזרח. 

 

קָדִימָה – לכיוון מזרח. קֶדֶם – צד מזרח

 

צִיוֹן – ארץ ישראל 

 

צוֹפִייָה – צופה, מסתכלת, וגם: רואה את העתיד. לִצְפּוֹת – להסתכל. צופים בסרט, בהצגת תיאטרון, בתוכנית טלוויזיה, במשחק כדורגל. מנסים לִצְפּוֹת את תוצאות הבחירות. עולים למִצְפֶּה שעל ההר כדי לִצְפּוֹת בנוף. על הר הצופים בירושלים נמצאים בית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית.

עוד מילים

 

 

 

      

עוֹד לֹא  - עדיין לא, טרם

 

אָבְדָה – הייתה ואיננה. אָבַד – היה ואיננו. וגם: הלך לאִיבּוּד, לא יודעים איפה הוא.

בנמל התעופה, אם אנחנו לא מוצאים את המזוודה שלנו אחרי טיסה -  אנחנו פונים למחלקת אבדות ומציאות. במלחמה יש אֲבֵדוֹת בנפש. מותו של הסופר עמוס עוז הוא אבדה לעולם הספרות.

משתמשים בשורש א.ב.ד גם בבניין פיעל: איבדתי את הארנק. אני חושב שהוא הלך לאיבוד כשרצתי בפארק.

משתמשים בשורש גם בבניין התפעל: הִתְאַבֵֹּד – שם קץ לחייו. הרג את עצמו.

 

תִקְוָוה  - hope, רצון שמשהו טוב יקרה בעתיד. השורש: ק.ו.ה. שם הפועל: לְקַווֹת ל...אנשים אופטימיים לא מפסיקים לקוות לטוב.

 

שְנוֹת אַלְפַּיִים -  2,000 שנות הגלות, השנים שבהן עם ישראל חי בגלות ולא בארץ ישראל. 

 

חוֹפְשִי  - עצמאי. שיעור חופשי. יום חופשי, תרגום חופשי. אסיר יוצא לחופשי אחרי שנים רבות בכלא. 

 

יְרוּשָלַיִם  - בירת ישראל מאז ימי דוד המלך. לירושלים שמות רבים. המדרש מציין כי "70 שמות לירושלים". ביניהם: ציון, עיר דוד, עיר ה', ירושלם, שלם, עיר הצדק, בית תפילה, חפצי בה, יפה נוף, כלילת יופי, מוריה, עיר שחוברה לה יחדיו, קריית מלך רב, אריאל, רבתי בגויים, רבתי עם, שָׂרָתִי במדינות.

 

00:00 / 02:04
00:00 / 03:09
00:00 / 02:13