.jpg)
מילות השיר
בשיר 14 מילים. הוא כתוב כתפילה לאל. המשוררת מתפללת לאל ומבקשת לשמור על "החול והים", "רשרוש של המים", "ברק השמיים" ועל "תפילת האדם". היא מתפללת שלא ייגמרו לעולם כוחות הטבע והתפילות והתקוות של בני האדם.
14 מילים שאומרות הכול... כל כך פשוט...
יופיו של השיר הם פשטותו, התמימות שבו והאוניברסליות שלו. לא מילים גבוהות על אידאלים... רק תפילה פשוטה, אנושית, אמיתית, קטנה – אך גדולה. תפילה אישית-אוניברסלית שנכתבה בתקופה שבה לא שרו שירים אידיבידואליסטים אלא שירים לאומיים; תפילה שנכתבה על ידי אישה צעירה שהקדישה את חייה להצלת בני אדם מעמה – כל אלה יוצרים את העוצמה של השיר. כל אלה מדברים לכל לב גם כמעט 80 שנים אחרי שהשיר נכתב.
לאחר מותה של חנה סנש, נמצאו בעזבונה נוסחים שונים לשיר:
הנוסח שפורסם ראשון, באוגוסט 1945, היה:
אֵלי, שלא יִיפָּסֵק לְעוֹלָם:
החול והים,
זִמְזוּם המים,
בְּרַק השמיים -
הָאֵמוּן בָּאָדָם.
נוסח זה נמצא ביומן של סנש, אך איננו האחרון שכתבה. לפני יציאתה לשליחות, העתיקה סנש שירים שונים למחברת בשם "ללא שפה", את המחברת העבירה לחברה ושם מופיע השיר בגרסה המוכרת לנו.
מעניין להשוות בין שתי הגרסאות:
סנש כתבה פעם "יִיפָּסֵק" ותיקנה ל"יִיגָמֵר". ייגמר הוא סופי יותר. אחרי "ייפסק" יכול לבוא המשך.
בנוסח הראשון כתבה: זִמְזוּם המים ושינתה ל"רִשְרוּש המים" – שתי אונומוטופאות המנסות לתאר את הרעש הקל שעושים המים.
והשינוי המשמעותי יותר: בגרסה הראשונה כתבה "האֵמוּן באדם", כלומר האמונה בבני אדם, ובשנייה: "תפילת האדם". הקריאה של שתי הגרסאות עוזרת לנו להבין טוב עוד יותר את "כוונת המשורר".
על מילות השיר
שלא... – יש כאן הבעת בקשה, משאלה, תפילה, תקווה. המשוררת אומרת: אלוהים היקר, אני מבקשת ש... אני רוצה ש... אני מתפללת ש... אני מקווה ש...אני מבקשת שלא...אני רוצה שלא... אני מתפללת שלא... אני מקווה שלא...
לעולם –לתמיד, לנצח. בעברית אנחנו מבחינים בין מעולם – אף פעם לא בעבר, לבין לעולם – אף פעם לא בעתיד. למשל: מעולם לא ביקרתי במצריים. לעולם לא אפסיק להתפלל לשלום.
חול (ז) – sand, על שפת הים יש חול. רבים: חולות. העיר חולון נבנתה על החולות ומכאן שמה: חולון. חול הוא גם ההפך של חג. ימי השבוע הם ימי חול.
ים - sea
רִשְרוּש - רעש קל.
בָּרָק – אור, וגם: האור שרואים בשמיים לפני הגשם. ברבים: בְּרקים. בסמיכות: בְּרַק השמיים.
אונומטופאות בעברית
רשרוש הוא אונומטופאה (בעברית: תַצְלִיל) - מילה שהצליל שלה דומה לצליל שלה בטבע.
דוגמאות נוספות לאונומטופאות בעברית:
בקבוק
פקק
רשרוש הנייר והמים
זמזום הזבוב והדבורה
טרטור הטרקטור
תקתוק השעון
צלצול הטלפון
שקשוק גלגלי הרכבת
טפטוף טיפות המים
פיצוץ
פיצפוצי אורז
גרגור בגרון: גרר...גרר..
וכמובן, קולות בעלי החיים: הציפור מצייצת: ציץ צוויץ...; התרנגולת מקרקרת, התרנגול קורא: קו קו ריקו; החתול מיילל: מיאו מיאו; הכלב נובח: הב הב; הברווז מגעגע: גע, גע; היונה הומה: המ... המ...; הזבוב מזמזם, ז...ז...; הפרה גועה: מוּ... מוּ...; השה פועה: מֶה...מֶה...; החמור נוער: אי..א...