על השיר

 

נעמי שמר כתבה והלחינה את השיר בשנת 1988. האגם הרחוק שבשיר הוא הכינרת, שנעמי נולדה וגדלה לחופיה. השיר הוא שיר געגועים לחום של הבית, של הילדות. האור שספגה נעמי בילדותה ממשיך ומלווה אותה בחייה ובשירתה. הוא האור של חייה. 

היא זוכרת את הכינרת ואת סביבתה בשעות השונות של היממה: בבוקר, בצהריים, בערב. בתקופות השונות של החיים. הנופים והזיכרונות טמונים עמוק בנשמתה. היא רואה ומרגישה אותם בתוכה גם כשהיא עוצמת את עיניה. 

האור מסמל חיים. הוא מסמל את התחדשות היום. מסמל את הטוב. וגם אם השמיים מעוננים לפעמים – האור והשמש נמצאים בתוכנו ומאירים לנו.

מוטיב האור מופיע בשירים נוספים של נעמי שמר, כמו גם בשיריהם של משוררים אחרים.

בשיר 'ירושלים של זהב' נעמי שמר כותבת: 

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור.

בשיר 'על כל אלה' היא מבקשת מהאל לשמור לה את כל הדברים החשובים באמת:

שמור על המעט שיש לי

על האור ועל הטף

את השיר 'אור' כתבה נעמי שמר לשושנה דמארי. השיר נכלל באלבומה של דמארי 'אור', זכה להצלחה גדולה והפך לריקוד עם פופולארי.

מעניין לציין כי נעמי לא התלהבה מהעיבוד הקצבי והשמח שעשה לשיר מתי כספי, שהיה המעבד של התקליט של שושנה דמארי. נעמי התלוננה על כך באוזני חבריה. היא התכוונה לשיר אישי, שקט ורציני ומתי כספי שינה את רוח השיר והפך אותו לשיר קצבי ושמח. בסופו של דבר העיבוד השמח הוכיח את עצמו והשיר הפך ללהיט מוכר ומושר בפי כול.

00:00 / 02:30