top of page

 

על השיר

  

חי הוא שיר שכתב הפזמונאי אהוד מנור והלחין אבי טולדנו. השיר, בביצועה של הזמרת עפרה חזה, ייצג את ישראל באירוויזיון שנערך בשנת 1983 במינכן שבגרמניה. השיר הגיע למקום השני. חזה שרה אותו בתחרות בעברית וכנהוג באירוויזיון, השיר שזכה במקום גבוה בתחרות תורגם והוקלט גם באנגלית, בצרפתית ובגרמנית.

 

השיר אהוב מאוד. בזכות המנגינה הקצבית והמילים הקליטות שרים ורוקדים אותו מבוגרים וילדים. ספק אם כל השרים אותו, וכל אלה שבחרו בו בתחרות האירוויזיון, מבינים לעומק את כוונת היוצרים.  

 

אהוד מנור סיפר לימים כי החליט לכתוב את השיר כששמע שתחרות האירוויזיון של שנת 1983 עתידה להתקיים בגרמניה. 

 

אחרי התחרות סיפר שהייתה זו התרגשות גדולה לראות את חזה שרה מעל במה במינכן שבגרמניה, 38 שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, את המילים "עם ישראל חי"; להפגין את העובדה שעם ישראל חי וקיים למרות הכול ולשיר מול כל העולם על אדמת גרמניה את "זה השיר שסבא שר אתמול לאבא והיום אני".

 

השורות: "חי, חי, חי - עם ישראל חי", "טוב שלא אבדה עוד התקווה", "בשמיי עמוד האש עוד קם" מתייחסות באופן ברור לשואת יהודי אירופה. השיר מתייחס באופן עקיף גם לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן שהתרחש 11 שנים קודם לכן באותה העיר. 

אהוד מנור בכישרונו הרב שילב את כל הרמזים בשיר באופן טבעי והפך אותו לשיר שמח, לא לשיר מחאה או מניפסט.

 

אבי טולדנו סיפר כי המנגינה קדמה למילים. הוא הלחין את המנגינה ואהוד מנור "הלביש" עליה את המילים. לימים סיפר טולדנו כי רק בתחרות עצמה, רק כשהיה על אדמת גרמניה ועפרה שרה 'עם ישראל חי' במעמד בינלאומי, למיליארד צופים, הבין את גודל המעמד ואת השליחות של השיר.

 

המעצבת דורין פרנקפורט הלבישה את המלווים את חזה בבגדים צהובים – צבע הטלאי הצהוב של היהודים בגטאות ובמחנות הריכוז. עפרה חזה הייתה לבושה בלבן, צבע המסמל תקווה ושלום.

00:00 / 03:25
bottom of page